אגרנות כפייתית היא סוג של הפרעה אובססיבית, המתבטאת בחוסר יכולת של האדם הסובל להיפטר מדברים או לזרוק דברים. מדובר בחפצים, להם האדם אינו זקוק, אך הוא חש חרדה בלתי נסבלת כאשר הוא עומד בפני ההיפטרות מהם. ההפרעה יכולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, לאור העובדה שנאגרות כמויות גדולות של חפצים בבית, עד כדי מילוי חללים חיוניים בבית. במקרים קיצוניים, ביתו של הסובל מההפרעה מלא עד אפס מקום, ולא ניתן להתהלך בו בחופשיות. החפצים בדרך כלל נערמים באי- סדר.
איך אדע אם אני סובל מאגרנות כפייתית?
ייתכן שבביתך מצויים חפצים רבים הנערמים באי סדר, ולא פעם תהית אם מדובר באגרנות כפייתית או ב"סתם בלגניסטיות".
כדי להיות מאובחן כסובל מאגרנות כפייתית עליך לענות לקריטריונים הבאים:
- רכישה בכמויות גדולות של חפצים וקושי להיפטר מהם.
- החפצים צריכים למלא ולסתום חללי מחיה חיוניים (להפריע לשטח המחיה בבית).
- מצוקה משמעותית נגרמת לך בעקבות כך.
- חוסר רצון או חוסר יכולת להחזיר לאנשים אחרים פריטים מושאלים.
אגרנות כפייתית: למה זה קורה?
אגרנות כפייתית היא בדרך כלל תוצאה של פחד מפני שינויים, ומפני אובדן שליטה. האדם הסובל מאגרנות כפייתית בדרך כלל חושש להיפטר מחפצים, שמא יצטרך אותם בעתיד והם לא יהיו ברשותו כאשר יזדקק להם. החרדה הנובעת מהמחשבה הזו היא בדרך כלל חזקה ומשתקת, כך שהחוויה היא של חוסר יכולת מוחלט לעשות את השינוי. בדרך כלל, אנשים הסובלים מאגרנות כפייתית לא אוהבים שינויים גם בתחומים אחרים בחיים. הם נוטים להישאר באותו המקום, לא לנסוע הרבה, לא לעבור דירות ולא להחליף עבודות, גם אם העבודה לא חביבה עליהם במיוחד. הפחד מאובדן שליטה על היבטים שונים בחיים יכול להיות כה גדול, עד כי כל שינוי הינו בבחינת "קריעת ים סוף".
טיפול באגרנות כפייתית
במהלך הטיפול ההתנהגותי באגרנות כפייתית, יידרש ממך (בדרך כלל בסיוע של אדם נוסף, המשתף פעולה) להיפטר מחפצים באופן הדרגתי, תוך חשיפה לחרדה שפעולת זריקת החפצים מעוררת אצלך. ייתכן שכעת רק המחשבה על היפטרות מחפצים בפועל מעוררת אצלך חרדה. כדי להתמודד עם העניין, חשוב להדגיש שההיפטרות מהחפצים נעשית בצורה מאוד הדרגתית, ומתחילה מדברים קלים יותר. בצורה זו, מעוררים בתחילת הטיפול חרדה בעוצמה נמוכה יותר, וככל שהטיפול באגרנות כפייתית מתקדם, כך עולה רמת החשיפה לחרדה.
לשם כך, במהלך הטיפול באגרנות כפייתית נהוג ליצור סולם חרדה, בו מסודרים שמות החפצים שיש להיפטר מהם לפי סדר- מן המפחיד פחות ועד למפחיד ביותר. לדוגמא, חשיפה מפחידה פחות יכולה לכלול זריקה של ניירות מסוג מסויים, כמו קבלות ישנות, ניירות טיוטה משומשים, עטיפות של מתנות וכדומה. לפיכך החפצים הללו הם הראשונים שתיפטר מהם.
החלק הקוגניטיבי של הטיפול באגרנות כפייתית יתמקד ביכולת שלך לקבל ולשאת את החרדה העולה בעקבות ההפיטרות מהחפצים. בדומה לטיפול בהפרעות חרדה ובהפרעות אובססיביות אחרות, תלמד במהלך הטיפול שהחרדה כשלעצמה אינה מזיקה, חולפת בשלב מסוים מעצמה ושיש בך את היכולת מסוגל להכיל אותה ולהתמודד איתה. הבנה זו יכולה לעזור מאוד להעלאת המוטיבציה שלך להיחשף לחרדה ולהתחיל להיפטר מחפצים.
אמצעי נוסף להעלאת המוטיבציה במהלך הטיפול באגרנות כפייתית הוא צילום של הבית: צילום החללים העמוסים בחפצים ברחבי הבית, כדי לעורר מוטיבציה לשינוי, וצילומם "אחרי", כאשר הם כבר נקיים מחפצים ופנויים. הצילום שאחרי יכול להוות חיזוק להיפטרות מחפצים, להעלות את המוטיבציה להיפטר מעוד ועוד חפצים בדרך לבית נקי ומסודר, ולשמור על התוצאות הטובות.
טיפול באגרנות כפייתית: עזרה בתרגול
במהלך הטיפול באגרנות כפייתית, נהוג להיעזר פעמים רבות בקרובי משפחה או חברים במהלך התרגול. תפקידם מסתכם בהגעה לבית ומתן עזרה לך במהלך ההיפטרות מהחפצים. מעבר לעזרה הפיזית, נוכחותם יכולה לעודד אותך להיפטר מהחפצים שקשה לך מאוד להיפטר מהם.
גם אני יכולה לעזור בתרגול עצמו, בתוך הבית: למרות שאיני מגיעה לביתך, ניתן לקיים לפחות חלק מהפגישות דרך הסקייפ. כך, אוכל לראות את הבית, לראות אותך אוסף את החפצים שהחלטנו לזרוק בשלב זה של הטיפול, ולעודד אותך להיפטר מהם בפועל, תוך בקרה על רמת החרדה שעולה והמחשבות המתעוררות במהלך התרגול. מחשבות אלה יכולות להיות, למשל: "אני לא יכול לזרוק את זה. זה מפחיד מדי. ומה אם אי פעם אצטרך את זה ואצטער על כך?" במהלך הטיפול, אנחנו לומדים להכין מראש תשובות לשאלות כאלה, כך שבזמן התרגול עצמו, האדם שמתרגל איתך (אני או קרוב משפחה) מזכירים לך אותן. התשובות ההגיוניות למחשבות המפחידות יכולות לעזור מאוד להתמודד עם החרדה העולה ולהיפטר מהחפצים המיותרים.
