מהן מחשבות טורדניות וכיצד הן משפיעות על חיי היום יום שלנו?
אנשים רבים סובלים במהלך החיים ממחשבות טורדניות בעוצמות שונות. כאשר מדובר במחשבות טורדניות, אין הכוונה למחשבות מטרידות או דאגות של חיי היום יום, שפשוט קשה להפסיק לחשוב עליהן. מחשבות טורדניות מוגדרות כמחשבות בלתי הגיוניות, שחולפות בראשנו בלי שנרצה בכך, מעוררות חרדה, וחוזרות על עצמן שוב ושוב. לדוגמא, המחשבות הטורדניות יכולות לעסוק בפחד שמא נאבד שליטה ונעשה משהו שאיננו רוצים לעשות: נפגע במישהו או בעצמנו, נפתח נטיות הומוסקסואליות, נשתגע וכדומה, או נגרום למשהו רע שיקרה, מתוך "חוסר אחריות" (למשל: נחלה במחלה ונגרום לאחרים לחלות).
הדעה הרווחת בציבור לגבי מחשבות טורדניות היא, כי המחשבות לרוב עוסקות בפחד מפני זיהום (הגורם לרחיצת ידיים כפייתית), או בחוסר ודאות לגבי נעילה של דלתות, השארת מכשירי חשמל דולקים וכדומה (הגורם לבדיקה כפייתית של דלתות, תנורים, גז וכדומה). אולם, מחשבות טורדניות יכולות לעסוק בנושאים רבים ומגוונים. למשל: פחד מפני פגיעה עצמית או פגיעה באחרים, פחד מפני נטיה מינית הומוסקסואלית, פחד מפני שיגעון או אמירת מילים ומשפטים ללא שליטה, פחד שנפסיק לאהוב את בן הזוג שאנו נמצאים איתו, ועוד ועוד. המשותף לכל המחשבות הטורדניות האלו הוא, למעשה, הפחד מפני אובדן שליטה. אנשים, שמחשבות טורדניות מנהלות אותם ומפריעות להם במידה משמעותית בחייהם, מאובחנים בדרך כלל כסובלים מ- OCD.
לרבים מאיתנו חולפות בראש מחשבות על אובדן שליטה, שתוכנן אינו הגיוני. המחשבות הללו יכולות להפוך או לא להפוך למחשבות טורדניות. למשל, במהלך נהיגה יכולה לחלוף בראשנו המחשבה על איבוד שליטה על המעשים שלנו, והסטת הרכב מהכביש. "אולי פתאום יתחשק לי להסיט את הרכב מהכביש ולהתנגש בחומה?" חלק גדול מאיתנו אינו מאמין למחשבות הללו, כלומר קולט את חוסר ההיגיון שבהן, וממשיך הלאה בלי שתתעורר חרדה בעוצמה גבוהה (או בכלל). במקרה כזה, אנחנו לא נסבול ממחשבות טורדניות. אולם, אצל חלק מהאנשים מחשבות כאלה מעוררות חרדה בעוצמה יחסית גבוהה. הם חושבים לעצמם: "ומה אם זה נכון? מה אם באמת אאבד שליטה ואעשה משהו שאיני רוצה לעשות?" החרדה המתעוררת היא זו שגורמת למחשבות על אובדן שליטה להפוך למחשבות טורדניות. גם אם קיימת הבנה חלקית שהמחשבות הטורדניות אינן הגיוניות, עדיין קיים אצל אנשים אלה חלק שפוחד מהן.
ניסיונות ההימנעות ממחשבות טורדניות
כפי שכבר הספקתם להבין, מחשבות טורדניות הן מחשבות לא הגיוניות, שאותן אנחנו חושבים בלי לרצות בכך. הן מפחידות אותנו, והחרדה או הפחד המתעורר עקב מחשבות טורדניות הוא זה שגורם להן לחזור על עצמן, ולהפוך לטורדניות. כשזה קורה, האדם הממוצע בדרך כלל יגיב לכך בניסיון למנוע את המחשבות הטורדניות ואת החרדה שהן מעוררות. ניסיונות הימנעות ממחשבות טורדניות יכולים לכלול פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. דוגמאות לפעולות כאלה: שטיפת ידיים, בדיקה של דלתות או מכשירי חשמל, חיפוש אישורים לכך שהמחשבה אינה נכונה- למשל, על ידי הסתכלות על בני המין השני וניסיון להימשך אליהם ולהוכיח לעצמנו שאין לנו נטיות הומוסקסואליות. ניתן גם לנסות למנוע מחשבות טורדניות על ידי הימנעות, או אי עשיית פעולות מסוימות. לדוגמא: אדם החושש לפגוע בעצמו יתרחק באופן קבוע מאדן החלון, מסכינים וכדומה. אדם החושש לאבד שליטה בחברה יימנע ממצבים חברתיים. אדם החושש לפגוע בילדיו עשוי להימנע מלהישאר איתם לבד באותו חדר.
ניסיונות ההימנעות ממחשבות טורדניות עשויים להשכיח מאיתנו את המחשבות הטורדניות לזמן קצר, אולם ניסיונות אלה יבטיחו כי בעתיד הקרוב המחשבות יחזרו שוב. במילים אחרות, מחשבות טורדניות ישובו להטריד אותנו דווקא אם ננסה להימנע מהן על ידי עשיית פעולות מסוימות, או על ידי הימנעות מפעולות מסוימות. מדוע זה קורה? מאחר שהמוח שלנו עובד בדרך מאוד מיוחדת. המוח אינו מוכן לקבל את מה שאנו מנסים לכפות עליו בכוח. מכאן, שאם ננסה בכוח לא לחשוב מחשבה מסוימת, או לא לחוש חרדה, המחשבה והחרדה יחדרו למוחנו בצורה חזקה אף יותר. הדבר דומה, למשל, לשיר שאנחנו מנסים בכוח להוציא מראשנו, או להחליפו בשיר אחר. מי מאיתנו לא ישב שעות על גבי שעות בניסיון להימנע משיר ש"נכנס בכוח" לראש ולא מוכן לצאת? בנוסף, השיר האחר, זה שאנחנו מנסים "לשתול" במקומו, אינו נדבק אלינו כמו השיר הטורדני, ומתעקש להישאר בחוץ.
מחשבות טורדניות: הסיכון והספק
תכונה נוספת של מחשבות טורדניות, שמבדילה אותן ממחשבות מפחידות שאינן מחשבות טורדניות, היא העובדה, שהן אינן מגיבות לקול ההיגיון. הסיבה לכך היא, שלמחשבות טורדניות מאפיין מיוחד, והוא הסָפֵק. נסו, למשל, לומר לאדם שפוחד מחיידקים או ממחלות מסוימות, שהסיכוי שלו לחלות במחלה הוא מאוד מאוד קטן. האדם, הסובל ממחשבות טורדניות, אינו מוכן לקחת אפילו סיכון של 0.000001 אחוז שהמחשבה שלו תתממש. לכן, גם אם הוא מכיר במידה מסוימת בחוסר ההיגיון שבמחשבות טורדניות, עדיין, הסיכוי הנמוך שהמחשבה היא הגיונית, אינו מאפשר לו לקחת את הסיכון הזה. כלומר, הוא מטיל ספק בטענה ההגיונית, וסיכון, גם קטן, פירושו ספק גדול. לפיכך, הוא ממשיך לשטוף ידיים שוב ושוב ושוב. "הספק" מתבטא גם כאשר ביצענו פעולה מסוימת, ואנחנו לא בטוחים לגמרי בביצוע שלה. המחשבות הטורדניות יכולות להיות: "האם באמת בדקתי כמו שצריך?" "האם באמת זה נקי?" "האם אני בטוח במאה אחוז שלא ראיתי שם דם?" וכדומה.
אז איך אפשר בכל זאת להיפטר ממחשבות טורדניות? על ידי קבלה שלהן, במקום דחייתן. כלומר, אם ננסה לקבל מחשבות טורדניות, וכן את החרדה שהן מעוררות, המוח יגיב בצורה אחרת: הוא יתרגל למחשבות ולחרדה. חשוב, למשל, על סרט אימה שראית. כאשר ראית אותו בפעם הראשונה, הוא הפחיד אותך מאוד. אולם, אם ראית את אותו הסרט מספר פעמים, האם פחדת באותה המידה בפעם הרביעית? ובפעם השמינית? ובפעם השלוש עשרה? סביר להניח, שבשלב מסוים הסרט לא רק שלא הפחיד אותך, אלא גם גרם לתגובה אחרת: הצחיק אותך או שיעמם אותך. בדומה לכך, מחשבות טורדניות, שעשויות להיות מפחידות מאוד, יכולות להפוך למצחיקות ואפילו משעממות. זה יכול לקרות כל עוד לא תנסה להימנע מהן. בדומה לכך, אם במהלך הצפייה בסרט האימה הסתרת את העיניים בכף היד או הסתכלת הצידה, נמנעת מהסצינות המפחידות ולא באמת אפשרת לעצמך לראות את הסרט. לכן, בפעם הבאה שתראה אותו, הוא עשוי להיות מפחיד באותה המידה, ויכול להיות שגם בפעם הזו תנסה להימנע. אם תנסה לחוות מחשבות טורדניות במלוא העוצמה, ולא להימנע מהן, המוח יסתגל למחשבה, והחרדה תלך ותרד. החרדה שתחוש באותו הרגע תשכך מעצמה לאחר זמן קצר, מאחר שחרדה מצבית (שנחווית בנקודת זמן מסויימת) תמיד עוברת. היתרון הגדול של קבלת מחשבות טורדניות היא בהשפעה של הקבלה הזו לטווח הארוך. בדומה לצפייה בסרט האימה בפעם השלוש עשרה, המחשבה כבר לא תפחיד אותך כאשר תקבל אותה פעמים רבות, שוב ושוב. כאשר היא תפסיק להפחיד אותך לחלוטין, היא תהפוך למשעממת. כאשר מחשבות טורדניות משעממות אותנו, המוח לא חש צורך לעסוק בהן עוד, והן מתפוגגות לאטן.
חשוב לזכור, שהשיטה של קבלת מחשבות טורדניות אינה כה פשוטה וקלה ליישום. אנשים בדרך כלל מתקשים להתמודד עם החרדה שלהם, בייחוד אם היא בעוצמה חזקה. לשם כך קיים הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שנועד לעזור לסובלים ממחשבות טורדניות ומ- OCD להתגבר על הבעיה שלהם בצורה הדרגתית. בתחילה, חווים את המחשבות הטורדניות בצורה חלקית, שמפעילה חרדה בעוצמה נמוכה יחסית, ולאט לאט מעלים את רמת החשיפה. פרטים נוספים על הפסקה הדרגתית של טקסים והימנעויות ניתן למצוא בדף העוסק בטיפול ב- OCD. בנוסף, במהלך הטיפול המטופל נחשף בכוונה למחשבות טורדניות המציקות לו, ולומד אף לגרום להן לבוא באופן מכוון ותחת שליטה.
לכן, אין שום סיבה להמשיך לסבול ממחשבות טורדניות, ו/או מהפעולות הכפייתיות שהן מעודדות אותך לעשות, ורצוי לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
