בדרך כלל, לא תוכל לדעת אם אתה סובל מ"הפרעת אישיות", אלא אם כן אובחנת על ידי איש מקצוע, בדרך כלל פסיכיאטר. אם אובחנת ככזה, ודאי חווית קשיים מתמשכים לאורך רוב החיים שלך, בעיקר קשיים הקשורים בתקשורת עם הסביבה וביחסים עם אנשים אחרים. בעיות כאלה יכולות לפגוע בתחומי חיים שונים- עבודה, לימודים, חיי משפחה, זוגיות וחיי חברה. למעשה, כל מקום שכרוך באינטראקציה עם אנשים. הקשיים הללו מעוררים בך תסכול רב, מאחר שאתה חש שאינך יודע כיצד להתנהג לפעמים. לעתים נראה גם, שהמחשבות והתחושות שלך שונות באופן מהותי מאלה של האנשים בסביבתך, כך שהם מתקשים להבין אותך.
הפרעות אישיות בספרי הפסיכיאטריה
הפרעות אישיות מוגדרות בספרי האבחונים כסוג של הפרעות, השונות מהפרעות פסיכולוגיות אחרות, כגון: דיכאון, חרדה, אובססיות, הפרעות אכילה וכו'. הפרעות שאינן הפרעות אישיות מסווגות על "ציר 1", והפרעות אישיות נקראות "הפרעות ציר 2". הסיווג השונה הוא מאחר, שהפרעות אישיות מוגדרות כ"דפוס מתמשך", המלווה את האדם החל משחר התבגרותו. בניגוד לכך, הפרעות "ציר 1" יכולות להופיע בתקופה מסוימת במהלך החיים, לעיתים אפילו באופן פתאומי. דפוסי ההתנהגות והחשיבה המאפיינים אותן אינם נחשבים כחלק מהאישיות. הטענה היא, שהפרעות אישיות כוללות דפוסי חשיבה והתנהגות הטבועים עמוק באופיו של האדם, ומדובר בדפוסים אותם למד בגיל צעיר. דפוסים אלה עזרו לו להתמודד עם סביבה בעייתית מאוד בצעירותו, אך בבגרותו הם אינם אדפטיביים ופוגעים בעיקר במערכות היחסים שלו עם אנשים אחרים.
קיימים סוגים שונים של הפרעות אישיות, המתחלקים לשלוש קבוצות: קבוצה A, B ו- C.
הטיפול בהפרעות אישיות
מאחר שהדפוסים הקשורים בהפרעות אישיות הם דפוסים נוקשים שהתפתחו בילדות והשתמרו לאורך שנים רבות, הטיפול בהפרעות אלה הוא בדרך כלל ארוך ומורכב יותר מטיפול CBT בהפרעות אחרות. CBT הוא טיפול קצר מועד, שעבור הפרעות אישיות אנו מגדירים אותו כטיפול "קצר יחסית", כלומר יחסית לטיפולים אחרים שנמשכים שנים רבות.
לעיתים קרובות, לטיפול CBT בשיטות מסורתיות יש יעילות מועטה עבור הפרעות אישיות. לפיכך, פותחו בשנות ה-90 שיטות חדשניות יותר, שיעילותן בטיפול בהפרעות אישיות נמצאה גבוהה. יש לציין, שהשיטות משמשות לטיפול בבעיות נוספות מלבד הפרעות אישיות, וגם עבור הפרעות אחרות הן נמצאו יעילות.
סכמה תרפיה- טיפול ממוקד סכמה
השיטה פותחה על ידי ג'פרי יאנג. זוהי, למעשה, גישה אינטגרטיבית שמשלבת CBT עם עולמות תוכן מגישות נוספות. יאנג טוען, שניתן לסווג את אמונות היסוד השליליות והלא יעילות שיש לבני אדם ל-18 סוגים, הנקראים "סכמות". לדוגמא, אדם בעל סכמת ה"נטישה", עשוי להחזיק באמונות יסוד שליליות כגון: "אנשים תמיד עוזבים אותי". אדם בעל סכמת ה"פגימות" עשוי להאמין ש"משהו בסיסי בי פגום", "אני לא שווה כלום". יאנג טוען, שהסכמות התפתחו כתוצאה מחוסר סיפוקם של צרכים בסיסיים בילדות.
לפיכך, מטרת הטיפול היא לזהות את מיקומו של האדם על פני כל אחת מהסכמות- כלומר, מהי מידת אמונתו (או חוסר אמונתו) בכל אחת מ-18 הסכמות הלא אדפטיביות. לאחר מכן, נעשה ניסיון לשנות את דפוסי ההתנהגות, החשיבה והרגש המאפיינים כל אחת מן הסכמות. אותה סכמה יכולה לגרום להתנהגות שונה אצל אנשים שונים, ולאחר שמזהים התנהגויות בעייתיות ורגשות בעייתיים, מנסים לשייך אותם לסכמה שממנה נובעים.
השיטה משתמשת בטכניקות שונות כדי "לתקן" את הסכמות ולהפוך את התנהלותו של האדם לאדפטיבית יותר. בראש ובראשונה, המטפל עצמו מנסה לספק למטופל שלו את הצרכים הבסיסיים שנשללו ממנו בילדות, למשל חום, הבנה, אמפתיה, חופש ביטוי ועוד. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות ייחודיות של דמיון מודרך, כדי לשחזר סצינות בעייתיות מן העבר, שבהן נלמדו הסכמות. הדמיון המודרך בטיפול הנו בבחינת "חוויה מתקנת", שכן המטפל מתערב באופן פעיל בסצינת ההיזכרות, ומנסה לספק למטופל באותה ההזדמנות צורך שלא נענה. המטפל הופך בתוך הסצינה בדמיון למעין דמות הורית, שמנסה "לעטוף" את המטופל (שבסצינת ההיזכרות הוא ילד צעיר) באמפתיה וולידציה. נוסף על טכניקות אלה, נעשה שימוש בטכניקות מסורתיות של CBT, כאשר המטופל מוכן לכך ומבין את הבעייתיות שבדפוסים שלו.
DBT- טיפול דיאלקטי התנהגותי
השיטה פותחה על ידי מרשה לינהאן בשנות ה-90, ויועדה במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. אולם, כיום משתמשים בשיטה לטיפול במגוון של בעיות נוספות ושונות בתכלית, כגון השמנת יתר. השיטה משלבת טכניקות התנהגותיות ייחודיות עם פילוסופיה דיאלקטית, הגורסת שיש תמיד להגיע לאיזון בין שני קטבים מנוגדים. למשל, הרצון לחיות שעומד מול הרצון למות, כאשר המטפל מנסה להביא את המטופל למצב שבו הוא מקבל את המחשבות העוסקות במוות ולומד שאפשר לחיות איתן.
הטכניקות ההתנהגותיות, איתן מתחיל הטיפול, עוסקות במניעת התנהגויות של פגיעה עצמית והתנהגויות הפוגעות בקשר הטיפולי (כגון הצפת טלפונים, התפרצויות כעס וכו'). לאחר שטופלו התנהגויות אלה וצומצמו למינימום, המטופל לומד מיומנויות בין- אישיות (אסרטיביות, הצבת גבולות וכו') ומיומנויות ויסות רגשי (שליטה בכעסים, חרדות וכו'). יש להדגיש, שהקו המנחה את המטפל הוא בראש ובראשונה ולידציה- מתן תוקף למחשבותיו ולרגשותיו של המטופל וקבלתו כפי שהוא. לינהאן מדגישה, כי רק כאשר מתקיים תנאי זה, יכול להיווצר אמון בין המטפל למטופל, שהוא מרכזי בטיפול, ולעיתים קשה להשגה.
טיפול התנהגותי דיאלקטי נעשה במקביל בשתי מסגרות, פרטנית וקבוצתית. כאשר המטופל מתחיל טיפול אצל המטפל הפרטני שלו, הוא מופנה במקביל לקבוצת DBT (אם יש כזו בנמצא), שבה לומדים יחד את המיומנויות הבין- אישיות ומיומנויות הוויסות הרגשי. לינהאן טוענת, כי מיומנויות אלה נלמדות טוב יותר בקבוצה. לקריאה נוספת על DBT ותהליך הטיפול
