האם אתה סובל ממחשבות טורדניות, או מבצע פעולות כפייתיות?
האם הן מפריעות לחיי היום יום שלך, וגוזלות ממך זמן ואנרגיות?
האם אתה רוצה להיפטר מהן? אם כן, כדאי שתקרא את העמוד הזה עד סופו!
מוזמן לקרוא שאלות ותשובות בנושא OCD בפורום שאותו אני מנהלת: קישור
טיפול ב- OCD: איך הוא יכול לעזור לך?
טיפול ב- OCD ובהפרעות אובססיביות אחרות
הפרעות אובססיביות (טורדניות) הן, למעשה סוג של הפרעות חרדה. הן כוללות מחשבות טורדניות ו/או התנהגויות כפייתיות חוזרות ונשנות, המכונות "טקסים". אם אתה סובל מאובססיה, בוודאי חשת שאינך מסוגל להפסיק לא את המחשבות, המתעקשות לחדור לתודעתך חלק גדול מהזמן, ולא את עשיית הטקסים, במידה שקיימים כאלה.
ביצוע הטקסים, למעשה, מונע תחושה של חרדה או אי- נוחות, שתעלה ותציף אותך אם לא תבצע אותם. כלומר, ביצוע הפעולה הכפייתית גורם לתחושת הקלה והפחתת החרדה, ופעמים רבות מונע את החרדה מלכתחילה.
עם זאת, ייתכן שאתה, כמו אנשים רבים, סובל ממחשבות טורדניות, ולדעתך אינך מבצע "טקס" כלשהו כדי למנוע אותן. המחשבות עצמן מהוות את ה- OCD שלך, וגורמות לך סבל רב, שהיית בוודאי מעדיף להיפטר ממנו.
קיימות מספר הפרעות אובססיביות:
- הפרעה טורדנית- כפייתית (OCD) -טריכוטילומניה (תלישת שערות כפייתית) - אגרנות כפייתית של חפצים בבית (Hoarding) - חיטוט כפייתי בעור (CSP – Compulsive Skin Picking) - יש שמכלילים גם הפרעות בדימוי גוף כחלק מהספקטרום האובססיבי (הפרעות אכילה ו- Body Dismorphic Disorder- BDD), משום שהעיסוק בדימוי הגוף ובניסיונות לשמור על מראה מסויים הם כפייתיים.
OCD מהו, וכיצד מתבצע טיפול ב- OCD?
OCD, או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (טורדנות כפייתית בעברית), כוללת אובססיות (מחשבות טורדניות) ופעמים רבות גם קומפולסיות (פעולות כפייתיות, טקסים). המחשבות כוללות, בדרך כלל, אמירות כגון "אני חייב לוודא שהכל בשליטה", ובנוגע לטקסים- "אני חייב לבצע את הפעולה הזו/ הטקס הזה, אחרת יקרה משהו". ביצוע הפעולה הכפייתית מונע (או מפחית) חרדה, אך מוריד בצורה משמעותית את איכות החיים שלך במידה שאתה סובל מ- OCD. הטקסים הקשורים ב- OCD יכולים לגזול זמן רב, להפריע לשגרת חייך, ועשויים לגרור תגובות לא רצויות מצד אנשים אחרים. לכן יש נטייה, לפעמים, להסתיר את ה- OCD. ההסתרה לעיתים מצליחה, אולם במקרים בהם לא ניתן להסתיר את הטקסים, הם עשויים לגרום לפגיעה משמעותית בחיי החברה, המשפחה ולאבדן מקומות עבודה. בנוסף, הם יכולים לגרום לך סבל גדול, ומאידך- אם לא תבצעם, תחוש חרדה עזה ומציפה.
אם לדעתך קיימות אצלך רק מחשבות טורדניות, ללא טקסים, כדאי לדעת שניסיונות ההתנגדות למחשבה נחשבים גם הם ל"טקס". ייתכן שאתה מנסה "להוציא את המחשבה מן הראש", לשכנע את עצמך בדרכים שונות שהיא לא נכונה ו"לבדוק" את עצמך מדי פעם כדי לוודא שהמחשבה אינה אמיתית ואינה מתכננת להשתלט עליך.
הסוגים הנפוצים ביותר של טקסים כוללים:
טקסים הקשורים לניקיון - לדוגמא: ניקיון כפייתי של הבית, שטיפת ידיים כפייתית, ואף אילוץ שאר בני הבית לעבור שטיפות בעצמם.
טקסים הקשורים לבדיקה - לדוגמא: בדיקת מנעול הדלת שוב ושוב, בדיקה של התיק לוודא שהארנק נמצא בו בצורה חוזרת ונשנה, בדיקה של מתגי החשמל בבית שוב ושוב.
טקסים של סימטריה - לדוגמא: צורך "ליישר" חפצים, וידוא שכל חפץ נמצא במקומו בסדר מסויים, צורך להדליק ולכבות את האור מספר זוגי של פעמים.
טקסים של ספירה - לדוגמא: ספירה אובססיבית של מרצפות, של עמודים בספר וכו'.
בנוסף לטקסים הללו, קיימות ב-OCD מחשבות טורדניות נפוצות אחרות, שיכולות לגרום לפעולות כפייתיות:
מחשבות הקשורות בנטייה מינית - לדוגמא: "אולי אני הומוסקסואל, אני חייב לוודא שאינני כזה", המלוות בבדיקה חוזרת ונשנית, למשל- התבוננות כפייתית בבני המין השני וניסיון להימשך אליהם. סוג זה של מחשבות טורדניות נקרא HOCD.
מחשבות הקשורות במערכת היחסים הזוגית - לדוגמא: "אולי אין בי מספיק אהבה כלפי בן הזוג", "אולי הוא לא האדם המתאים לי", "לזוגות אחרים יש קשר טוב משלנו", כאשר ברור לך לחלוטין שהמחשבות אינן נכונות. סוג זה של מחשבות טורדניות נקרא ROCD.
מחשבות הקשורות באבדן שליטה - לדוגמא: "אני אשתגע, אאבד שליטה, אומר דברים שאיני רוצה להגיד או אעשה קולות משונים". המחשבה יכולה לגרום להימנעות ממצבים חברתיים או התנהגות מסוגרת על מנת שלא לאבד שליטה.
מחשבות הקשורות בפגיעה עצמית או פגיעה באחרים - לדוגמא: "אני אתאבד, אקפוץ מהחלון, אפגע בילדיי" וכדומה. מחשבות אלו עשויות לגרום להימנעות ממגע עם אנשים שהסובל מ- OCD פוחד לפגוע בהם, וכן הימנעות ממגע עם סכינים, התרחקות ממקומות גבוהים וכדומה.
מחשבות הקשורות ב"משהו רע שיקרה" אם לא נבצע טקס מסוים. לדוגמא: חזרה על מילה, משפט או מחשבה מסוימים; נגיעה בחפצים; עשיית תנועות מסוימות, ועוד. המחשבה יכולה להיות מאוד ספציפית ("הוריי ימותו בתאונת דרכים"), או כללית ("יקרה משהו רע, דברים לא יסתדרו כפי שאני רוצה"). ב- OCD בולט מאוד עניין האשמה, או האחריות האישית, על דברים רעים שיקרו לעצמי ובעיקר לאחרים. לכן, הדחף לעשות טקס כדי להימנע מאשמה, הוא חזק מאוד.
הימנעויות ב- OCD - חלק מן המחשבות הטורדניות הכרוכות ב- OCD גורמות להימנעויות ולא לטקסים. לדוגמא: אם קיים אצלך חשש לפגוע בעצמך, יש אפשרות שתתרחק באופן קבוע מאדן החלון, מסכינים וכדומה.
מטרת הטיפול ב- OCD היא הפחתת הטקסים עד כדי הפסקתם, מה שיגרום בסופו של דבר להפחתה של המחשבות הטורדניות והחרדה, המניעות את הטקסים. במקרים בהם לא קיימים טקסים נראים לעין, מטרת הטיפול ב- OCD היא היפטרות מן המחשבות הטורדניות. כדי להשיג זאת, עיקרו של הטיפול ב- OCD הוא חשיפה לחרדה במקום הניסיונות להימנע ממנה. אולם, לפני שעוברים את שלב החשיפה בטיפול ב- OCD, יש לעבור שלב הכנה לחשיפה.
טיפול ב- OCD: שלב ההכנה לחשיפה
בשלב הראשון של הטיפול ב- OCD, נערך מיפוי של כל הטקסים אותם מבצע המטופל: אילו טקסים מבצע, כמה פעמים ביום הוא מבצע אותם, כמה זמן הם לוקחים ועד כמה מפריעים לו בחייו. בנוסף, המטופל מתבקש לאתר את המחשבות המדוייקות שמניעות את הטקסים, לדוגמא: "אני חייב לשטוף ידיים עכשיו בצורה יסודית, אחרת אחלה במחלה נוראה"; "אני לא מרגיש שידיי נקיות מספיק, לכן עליי לשטוף אותן עוד כמה דקות (אחרת אחלה במחלה נוראה)"; "אני לא בטוח שהדלת נעולה, לכן אבדוק שוב (אחרת יקרה משהו נורא)".
בשלב זה של הטיפול ב- OCD, המטפל עוזר למטופל להגיע להבנה שחרדה נגרמת מהמחשבות הטורדניות, והצורך להימנע בכל מחיר מהחרדה (שהוא מחשבה בפני עצמה) הוא זה שגורם לטקסים ומשמר את ה- OCD. לפיכך, העבודה הקוגניטבית הראשונית בטיפול ב- OCD קשורה לצורך להימנע מהחרדה. כלומר, המחשבה: "אני חייב להימנע מחרדה בכל מחיר". המטפל והמטופל מפריכים משפט זה ומחליפים אותו במשפט הגיוני יותר, כגון: "זה בסדר לחוות חרדה, החרדה כשלעצמה לא תהרוג אותי"; "אני מסוגל לשאת חרדה", וחשוב מכל- "אני חייב לחוות חרדה על מנת להתגבר על ה- OCD".
חלק נוסף של הטיפול ב- OCD עוסק במחשבות העומדות מאחורי הטקסים, כגון: "אסור לי לקחת סיכון בשום אופן". כל שהאמונה של הסובל מ- OCD במחשבות הללו חזקה יותר, כך תהיה לו פחות מוטיבציה להפחית את הטקסים ולעבור את תהליך הטיפול ההתנהגותי (שיפורט בהמשך). לכן, המטפל עוזר למטופל להפחית את מידת האמונה שלו במחשבות הללו, ולאמץ משפטים הגיוניים כגון: "נכון שחשוב לי להימנע מסיכון, אך חשוב לי יותר לחיות חיים נורמליים ולא לתת לטקסים להשתלט על חיי, ולכן אני מסכים לנסות להפחית אותם". לפיכך, המוטו בטיפול ב- OCD הוא "אין סיכוי בלי סיכון". כלומר, בטיפול ב- OCD חייבים לקחת סיכונים ולהתמודד עם חוסר הוודאות, כדי להיפטר מה- OCD.
טיפול ב- OCD: שלב החשיפה והפחתת הטקסים
לאחר שהמטופל מסכים לחוות חרדה ומבין שהחוויה הכרחית כדי להשיג תוצאה טיפולית, מתחיל תהליך של חשיפה. זהו החלק ההתנהגותי של הטיפול ב- OCD. בטכניקה זו, נחשף המטופל (בדרך כלל באופן הדרגתי ומבוקר) למצבים שמעוררים אצלו חרדה יותר מכל- למשל, לכלוך. המטפל מדגים למטופל כיצד נחשפים ללכלוך (למשל- מפיל דבר מאכל על הרצפה ואוכל אותו), ומבקש מהמטופל להיחשף בעצמו, בדרך כלל למצבים קלים יותר (לדוגמא: אכילה ללא שטיפת ידיים, או אחרי שטיפה קלה בלבד), שנעשים קשים יותר בהדרגה. בסופו של דבר, המטופל מצליח להיחשף למצבים "קשים" (גם במהלך הפגישות וגם בבית), כגון אכילה מהרצפה, דבר המפחית באופן משמעותי את הצורך שלו לבצע את הטקסים. זאת משום, שחרדתו מלכלוך פחתה בעקבות החשיפה, והיא חדלה להניע את הטקסים ולשמר את ה- OCD.
בנוסף לחשיפה, בטיפול ב- OCD נעשית הפחתה הדרגתית של הטקסים. לדוגמא: אדם השוטף ידיים 15 דקות בכל פעם, יתבקש לשטוף בשלב הראשון רק כ-10 דקות (תוך מדידת זמן), וניתן גם להפחית את מספר הפעמים ביום בהן עושה זאת. אדם הבודק את מנעול הדלת ביציאתו מהבית 17 פעמים, יתבקש גם הוא להפחית בהדרגה את מספר הפעמים בהתאם ליכולתו, וכן הלאה. שיטה זו יעילה מאוד להפחתת הטקסים עד לחיסולם.
טיפול ב- OCD: שינוי אמונות מכשילות המובילות לאובססיה
כאשר טיפול ב- OCD הוא יסודי ומקיף, נעשית בנוסף לחשיפה עבודה על אמונות מכשילות שיש למטופל, שכנראה עומדות בבסיסו של ה- OCD ותורמות להתפתחותו. אמונות אלה נקראות "אמונות בסיס" או "אמונות יסוד", מאחר שהן מהוות חלק מהעקרונות על פיהם חי המטופל.
אנשים הסובלים מ- OCD בדרך כלל מונעים על ידי השאיפה שלהם לשלמות (פרפקציוניזם), ולכן חושבים שהם "חייבים לוודא שהכול בסדר". מתוך כך, אי- ביצוע הטקסים נחשב בעיניהם ל"חוסר אחריות", מאחר שלא עשו ככל שביכלתם לוודא ש"הכל בסדר" ולא תקרה שום "קטסטרופה" (כגון זיהום, או פריצה לבית בעקבות אי- בדיקה מספקת של המנעול). בטיפול ב- OCD מזהים אמירות המהוות אמונות בסיס בעייתיות, כגון: "אני חייב לוודא שהכול עובד כמו שצריך, אחרת אני לא מספיק טוב". לאחר הזיהוי, המטפל והמטופל עובדים יחד כדי למצוא אמירות יותר אדפטיביות- שיקדמו את המטופל בחייו, ויפחיתו במידה ניכרת את תסימני ה- OCD: "אמנם רצוי שהכל יתפקד כמו שצריך, אך חשוב גם ליהנות מהחיים"; "אין אפשרות באמת להיות מושלם בכל, משום שאף אחד לא כזה", וכדומה. במהלך הטיפול ב- OCD המטופל מבין, כי באופן פרדוקסלי, הצורך המוגזם שלו בשלמות פוגע בחייו, ולכן הופך אותם לרחוקים מלהיות מושלמים. לכן, בשאיפה שיהיו טובים יותר, עליו לוותר לפחות על חלק משאיפתו לשלמות, או לוותר עליה בהדרגה. בצורה כזו, הוא יקדם את עצמו לקראת חיים ללא ה- OCD.
