חרדה חברתית היא אולי הפרעת החרדה הנפוצה ביותר, מאחר שנטען כי לכל אדם יש רמה מסוימת של פחד מסיטואציה חברתית אחת או יותר. מצבים הקשורים בחרדה חברתית כוללים דיבור בציבור, הימצאות במסיבות, הזמנה לדייט, אכילה בציבור, שימוש בשירותים ציבוריים, דיבור אל אנשים בעלי סמכות ואי-הסכמה עם אחרים. חרדה חברתית
אנשים בעלי חרדה חברתית פוחדים שהם יפעלו בדרכים שיגרמו לאחרים לחשוב רעות עליהם. הרבה פעמים הם פוחדים שאחרים יראו אצלם סימנים כלשהם של חרדה, כמו הסמקה, התרגשות, או הזעה. אנשים בעלי חרדה חברתית בדרך כלל מנסים להתרחק מהמצבים שגורמים להם לחרדה. כאשר הם אינם יכולים, הם נוטים להרגיש מאד חרדים או נבוכים. לפעמים הם עשויים לקבל התקפי פאניקה. חרדה חברתית היא צורה משתקת, חמורה של ביישנות ויכולה לגרום לבעיות בחייהם של האנשים. לפעמים הבעיות הן מינוריות, כמו לא להיות מסוגל לדבר בכיתה. אולם לפעמים הבעיות יכולות להיות מאד חמורות. לאנשים בעלי חרדה חברתית חמורה יש, לעיתים קרובות, מעט חברים, הם מרגישים בודדים, ויש להם בעיה להשיג את מטרותיהם בלימודים או בעבודה.
למי יש חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא מאד נפוצה. טוענים, שכל אדם יכול לקבל ציון גבוה מ-0 בשאלון החרדה החברתית של לייבוביץ'. יותר מאחד מתוך 8 אנשים יסבלו מחרדה חברתית משמעותית בשלב כלשהו בחייהם. להרבה יותר אנשים יש סימפטומים של ביישנות שאינם חמורים מספיק כדי להיקרא "חרדה חברתית" על פי ה-DSM. חרדה חברתית נפוצה יותר פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים, אולם גברים נוטים יותר לחפש עזרה לבעיה. חרדה חברתית בדרך כלל מתחילה בגיל ההתבגרות, אך היא יכולה להתחיל הרבה לפני כן. אם אנשים אינם מקבלים עזרה, חרדה חברתית יכולה להתקיים במשך שנים רבות.
לאנשים בעלי חרדה חברתית הרבה פעמים יש מחשבות אוטומטיות שליליות לגבי מה יקרה במצבים חברתיים. מחשבות נפוצות האופייניות לחרדה חברתית הן "אני לא אהיה מסוגל לחשוב על שום דבר להגיד", "אני אעשה מעצמי צחוק", ו "אנשים יראו שאני חרד". חרדה חברתית קשורה גם בנטייה לסטנדרטים שקשה לממש אותם, כמו "אסור לי לעולם להיות חרד", "אני חייבת להיות יפה וחכמה כדי שיאהבו אותי", או "אני חייב לקבל את הסכמת כולם". לסובלים מחרדה חברתית יש הרבה פעמים אמונות שליליות לגבי עצמם, כמו "אני משעמם", "אני מוזר", או "אני שונה מאנשים אחרים".
לחלק מהאנשים בעלי חרדה חברתית לא הייתה מעולם הזדמנות ללמוד מיומנויות חברתיות. הדבר עשוי לגרום להם לבעיות במצבים חברתיים. לאנשים אחרים עם ההפרעה הזאת יש מיומנויות חברתיות טובות, אבל הם נעשים כל כך חרדים, עד שהם מוצאים שקשה להם להשתמש במיומנויות האלה. מאידך, חוסר במיומנויות חברתיות לא תמיד קשור בחרדה חברתית.
במהלך הטיפול בחרדה חברתית, המטפל יעזור למטופל להתמודד עם המצבים שהוא פחד מהם בעבר. הוא נותן לו משימות שכוללות התמודדות עם המצבים מהם הוא פוחד, תוך שימוש בכלים שיאפשרו לו להירגע ו/או לשחרר עכבות חברתיות. במהלך הטיפול בחרדה חברתית, המטפל יכול ללמד את המטופל מיומנויות חברתיות ודרכים להירגע, שיכולות לעזור לו להרגיש יותר ביטחון.
לפיכך, טיפול בחרדה חברתית באמצעות CBT עוזר לאדם לשנות את המחשבות שגורמות לו לחרדה. בנוסף למשימות ההתנהגותיות, המטפל מלמד את המטופל כיצד לזהות את המחשבות השליליות שלו, שהן בדרך כלל קטסטרופליות, ולחשוב בצורה יותר מציאותית. החשיבה החדשה תעזור למטופל להתמודד עם הסיטואציות החברתיות אליהן נחשף בצורה שתעורר פחות חרדה חברתית. החרדה, כמובן, גם תפחת עם הזמן, ככל שהמטופל יתרגל יותר להימצא בסיטואציות מהן הוא פוחד, וייווכח שהתחזית הקטסטרופלית שלו לא מתגשמת. משך הטיפול בחרדה חברתית הוא בדרך כלל מספר חודשים.
.jpg)
