ת: לא. חרדה אינה מזיקה לגוף, אף על פי שהסימפטומים הפיזיים שלה אינם נעימים. אין ספק שחרדה גורמת אי נעימות רבה לגוף, אך יש לזכור כי אי נעימות זו אינה מזיקה. בדומה לכך, ניתן לחוש סימפטומים פיזיים לא נעימים לאחר פעילות גופנית מאומצת, כמו דופק מהיר, הזעה וכדומה. במקרים כאלה, ברור לחלוטין כי הסימפטומים אינם מזיקים לגוף.
ש: האם חרדה היא הפרעה נפשית?
ת: לא.חרדה היא רגש אנושי שכולנו חווים כמעט מדי יום ביומו (חרדה ופחד הנם מושגים זהים). חרדה נחשבת לרגש נורמלי גם אם היא חזקה. כאשר החרדה חוזרת על עצמה פעמים רבות ובעוצמות גבוהות, ייתכן שקיימת תופעה המכונה "הפרעת חרדה". להפרעות חרדה עוצמות ודרגות חומרה שונות, ורובן אינן נחשבות להפרעות נפשיות קשות.
ש: כיצד אפשר לגרום להקלה בתחושת החרדה?
ת: קיימים שני סוגים של הקלה: הקלה זמנית- בטווח הקצר, והקלה בטווח הארוך. כדי להקל על חרדה בטווח הקצר, ניתן לעסוק בפעילויות מרגיעות, להשתמש בטכניקות הרפיה (כאשר החרדה נמוכה או דומה יותר לסטרס), או לעסוק בפעילות גופנית, שמצמצמת מאוד את תגובת החרדה. בנוסף, ניתן להשתמש בתרופות נוגדות חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים (עם מרשם רופא בלבד), או במוצרים טבעיים כגון רסקיו. כדי להשיג הקלה בטווח הארוך, צריך להשתמש בטכניקות שעיקרן התמודדות עם החרדה, כמו חשיפה הדרגתית. בנוסף, טיפול תרופתי מסוג אחר (נוגדי דיכאון) יכול להקל על החרדה לאורך זמן. התמודדות ארוכת טווח היא, כמובן, עדיפה.
ש: אני חווה חרדה פעמים רבות בחיי היום יום, ומצבי לא משתפר, אז איך חשיפה לחרדה יכולה לעזור לי להפחית את החרדה?
ת: החרדה אינה פוחתת, מאחר שהחשיפה הספונטנית אינה נעשית באופן שיטתי ותוך שימוש בכלים הנכונים.כלומר, כאשר מבינים איך ומדוע החשיפה עובדת, אפשר להפוך אותה מחוויה טראומתית לחוויה מלמדת, ולהשתמש בה ככלי שיפחית חרדה בטווח הארוך.
ש: האם יש פתרון לחרדה? האם אפשר לפתור בעיה של חרדה חוזרת ונשנית?
ת: כן, בהחלט. באמצעות שימוש בכלים הנכונים, שבעיקרם טיפול קוגניטיבי התנהגותי. באמת שאין צורך לחיות עם החרדה במשך שנים, ואפילו אין צורך לתת לעצמכם לסבול מספר חודשים לפני שתפנו לטיפול. הטיפול המתאים קיים, זמין וקצר מועד. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי נלמדים כלים מעשיים להתמודדות עם חרדה ולפתרון הבעיה, ולכן מומלץ לפנות לטיפול כזה, ויפה שעה אחת קודם.
